ביום השמיני שלח גו' – תשמ"א

"שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו", שמחים וטובי לב, הוא גילוי האהבה דפנימיות נקודת הלב (כמבואר בהמאמר) [דלאחרי אמירת המזמור לדוד ה' אורי וישעי מר"ח אלול עד הו"ר, שני פעמים בכל יום, דנקודת המזמור היא לך אמר לבי בקשו פני גו', האָט מען זיכער אויסגעבעטן שיהי' גילוי פנימיות נקודת הלב, ובשמיני עצרת נעשים כל ישראל שמחים וטובי לב], "על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו", בחי' מלכותו ית', "ולישראל עמו", שעוסקים בבנינו של עולם (כמ"ש וכל בניך לימודי הוי' אל תקרי בניך אלא בוניך), דבנינו של עולם הוא בחי' מלכותו ית'.