ברוך הגומל – תש"מ

ש״פ בלק, י״ד תמוז."הנה נוסח זה הוא ד״ה של ב׳ מאמרי הגאולה, ויש לו שייכות מיוחדת לשנת המאה להולדת בעל הגאולה, דבשנת המאה אומרים את המזמור המאה בספר תהילים (כמנהג הידוע שפורסם והופץ ע״י בעל הגאולה לומר הקאַפּיטל תהילים המתאים למספר שנותיו), דמזמור זה הוא מזמור לתודה.. אך הענין הוא כמו שנת״ל (י"א ניסן בד״ה כי ישאלך פ"ו) ע״פ מה שמבאר כ״ק אדמו״ר הצ״צ בדרושי חודש אלול עה״פ דודי לי ואני לו הרועה בשושנים, דאיתא במדרש הוא לי לאב ואני לו לבן, הוא לי לרועה ואני לו לצאן..".