כי נער ישראל ואהבהו – תשט"ז

כל ענין שבטבע הבריאה הוא דוגמא על עצמות. כי ההתהוות הוא בכח העצמות. באורות וכלים אין "לוקחים" את עצמות, משא"כ בגופים ולבושים. יהושע בן נון, פני לבנה, נק' נער, על-ידו היתה הכניסה לא"י, מעלתו יתירה על משה רבינו פני חמה, בפרט לאחר הסתלקותו. חמה, אצי', אורות וגילויים אינן לוקחים עצמות; לבנה, בי"ע שנתהוו בכח העצמות לכן לוקחים עצמות. כי נער ישראל ואוהבהו, אהבה עצמית בחי' נער, ישראל זוטא, לנשמות שבכל המדרגות, לכן בעולם אהבה יתירה לנער קטן דוקא.

קטע מהשיחה לאחר המאמר: "במאמר זה ישנם אותיות כאלה שלא מצינו דוגמתם בשאר המאמרים של כ"ק אדמו"ר נ"ע, לעת–עתה לא מצאתי דוגמתם בשאר המאמרים, ולפי הסגנון של מאמרי כ"ק אדמו"ר נ"ע, לא שייך שאותיות כאלה יבואו בכתב… נאמר באופן של חידוש גדול ביותר. הפעם היחידה, או עכ"פ מהפעמים הספורות שכ"ק אדמו"ר נ"ע אמר מאמר שהונח אצלו בשעת מעשה, שזהו דבר בלתי רגיל כלל אצלו, כפי שאמר כו"כ פעמים שקודם אמירת מאמר צ"ל אצלו הכנת זמן..