התחברות
כ"ג אלול

אחת שאלתי – תשט"ו

המשכת עצם התענוג מיחידה לכל הפרטים
ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול. הביאור ב"אחת שאלתי" הוא ע"פ לקו"ת סוף ספר במדבר, על תורת הרב המגיד. וראה גם אוה"ת מסעי ע' א'תטז. ואתחנן ע' תיח. עקב ע' תקעח. ד"ה אחת שאלתי תרע"ה (המשך תער"ב ח"ב). לכללות המאמר ראה ד"ה והי' כי תבוא עטר"ת. בסופו, החילוק בין שבת לימי החול, ראה ד"ה שופטים ושוטרים וד"ה אחת שאלתי תרע"ה. וראה שיחה שלאחר המאמר.

תקציר

ירידת הנשמה למטה להאיר את העולם ע"י מצוות, לעשות לבושים לקבל גילוי דג"ע ולהמשיך עצמות שלמעלה ממכ"ע וסוכ"ע ע"י מעשה המצוות וע"י נש"י שנק' "ארץ חפץ", ביטול דמלכות שנק' ארץ, שלמעלה מביטול שע"פ טו"ד, לכן ר"ה הוא ביום בריאת האדם, ולא כמלאכים שביטולם הוא ע"פ טו"ד. התענוג שבקיום המצוות מגיע בעצם התענוג ממש ונשלם הכוונה דדירה בתחתונים.

זהו "אחת שאלתי", יחידה, ומזה נעשה "שבתי", ישיבה בלי שינויים, "בבית ה'", אותיות התורה והתפילה ומצוות, "לחזות בנועם ה'" עצם התענוג שנמשך משם הוי'.

ואמר דוד: "ממך למדתי", מהכתוב "מה ה"א שואל מעמך כי אם ליראה

את הוי'", יראה עילאה, ביטול במציאות, המשכת עומק רום לעומק תחת, שנמשך בכל הפרטים. המשכת תענוג העצמי מקיום מצוות מעשיות.

מזמור זה מתחילים לומר בחודש אלול, ואומרים "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח", דמלחמה היא מלחמת הבירורים, כמאמר נהמא אפום חרבא ליכול, וגם כאשר "תקום עלי מלחמה", הרי הוא בבטחון גמור שינצח את המלחמה ותושלם הכוונה, לפי שזה נוגע בהעצם, ולכן הוא בטוח שתומשך המשכה חדשה, היינו שלא יתחשבו עם מעשיו בשנה העברה, ותומשך לו המשכה חדשה מלמעלה מהשתלשלות, ויומשך בשנה טובה ומתוקה לכאו"א בהמצטרך לו בכל עניניו, בגשמיות וברוחניות, בבני חיי ומזוני רויחא.

פרשה / חג