באתי לגני – תשל"ט (ב)
תקציר
וכל העם רואים גו' מתאר גודל הפלאה בעניני עוה"ז הגשמי, משא"כ הענינים שהיו בעולמות העליונים באו ברמיזה. גם עשה"ד הם בענינים פשוטים וגשמים. קשור למבואר בפרק ט דהמשך ההילולא בנוגע למצוות שנק' עמודים, קרשי המשכן, עצי שטים עומדים, לחבר אוא"ס לעולמות כעמוד המחבר גם עם הרצפה להיות כאחד ממש, לממשות (ע"ד חלק אלוה ממעל ממש) אף שהראש נשאר בגובה מעלה הוא מאוחד בגוף וברגל הניצבים ברצפה. ענייני מעלה (פלא) קשורים לעשיה למטה (עושה) ועי"ז גאלת בזרוע עמך. לכן במ"ת היו אותות ומופתים בעניני גשמיות, קולות לפידים וגו' וירדו למטה דוקא, וירד הוי' על הר סיני, והיא תכלית התורה שתהיה עבודה באופן דעמודים לחבר אוא"ס לעולמות, לא שעלו ממעמדם אלא בהיותן נשמה בגוף דוקא ובעבודה דקב"ע שהיא ראשית העבודה עיקרה ושרשה, "ועמדו רגליו" דאדם התחתון עי"ז נבנית כל קומתו ונעשית העבודה בשלימות ופועלים ועמדו רגליו ביום ההוא בפשטות.