אשר ברא – תשל"ט

בזהר מבאר כל הז' ברכות ובנוגע לברכה הז' אומר: שביעאה איהו מקיים כולא, ממנו מתברכים כולם והוא כללות עשר אמירן וכולל עילא ותתא, לכן נזכר בברכה זו עשרה לשונות שמחה, וישראל בעבודתם "זכו לתתא כגונא דלעילא" שמזככים את המטה להיות כגוונא דלעילא. ענין חתן וכלה למטה נשתלשל מהקב"ה וכנסת ישראל למעלה ויום חתונתם הוא מ"ת ובכל יום בעסק התורה ממשיכים עשה"ד בעשרה מאמרות. גם ע"י עבודה בעש"מ שבעולם פועלים בעשה"ד שבתורה עד לחו"כ כפי שהם בשרשם לפני הצמצום. לשון הברכה: אשר ברא כו' לשון בריאה בחו"כ למעלה כי חתן הוא לשון חות דרגא, ירידה. הסיבה לבריאה וסדהש"ת וכללות ענין הגילוי הוא כי חפץ חסד הוא, חפץ זה הוא הסיבה לבנין החסד שממנו נברא העולם, שהוא ירידה באין ערוך לגבי עצמות אוא"ס, "שאוא"ס התקשר כביכול לברוא העולם" לכן נאמר בריאה בחתן.

(משא"כ החסד עצמו נק' יצירה, נוצר א–ל). ומשם נמשך לחו"כ למטה, וישראל בעבודתם ובפרט בשמחת חו"כ פועלים לעילא ולתתא עילוי יותר מלפני הירידה, "אלה תולדות פרץ" מלא.