וידבר גו' זאת חוקת – תשל"ח (א)

פרה נעשית בחוץ מג' מחנות, ענין התשובה, גם לענינים שמחוץ לקליפת נגה, ע"י הבירור למטה מטה נמשך הגבוה ביותר, "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", מבחי' פנים בפנים, לכן ההזאה היא "נכח פני אוהל מועד", יוה"כ שייך לפרה אדומה, "סלחתי כדבריך", העבודה בקה"ק בקטורת שעשוי מי"א סממנים ענין האתהפכא דלעו"ז. משה רבינו חכמה דקדושה לא ידע "במה תהא טהרתו", כי בחכמה רק 'איתברירו', אבל לא אתהפכא, רק בחכ' סתימאה שבכתר, "מ"י (בינה) יתן טהור מטמא".

"חוקת התורה", חקיקה מיניה וביה, גליף גליפו בטהירו עילאה, עד לעצמותו, להמשיך מחוקת התורה שבכתב לתורה שבע"פ. ומהחוקה שבפרה, ענין הרצו"ש, נעשה כלל לכל התורה שהם בדרך רצו"ש. גם בעבודת התפילה העלאה, והמשכה בתורה ופועלים בעולם התחתון ועד לניצוצות שבקצה שמים שיעלו, מעלים גם את האדם.