ואכלתם אכול ושבוע – תשל"ח

אכילה הוא בירור ניצוצות הקדושה שבדצ"ח שהם נעלים יותר, "ואכלתם אכול", לעתיד, גם לאחר שלימות הבירור יהי' בירור נוסף, לפי ערך הגילוי דלעת"ל, עד "להפליא", מלשון הפרשה והבדלה למעלה מסדר השתלשלות, מפנימיות עתיק.

תמיהת שמשון "מהאוכל" זה אהרן "יצא מאכל", אהרן שנמשח בשמן המשחה, שאוכל כל הקרבנות, מבררם ומעלה אותם כי הוא עצמו מבורר, "זה קרבן אהרן", צריך בעצמו להקריב ולהתעלות בעילוי שלא בערך. וישנו ענין זה גם עתה בעבודת כל אחד מישראל בתור הכנה לענין "ואכלתם אכול" דלעתיד לבוא שיהי' באין ערוך.

פורים לא יבטל כשרגא בטיהרא בגילויים דלעתיד, ועתה פורים הוא מעין והכנה לעילוי דפורים דלעתיד. ע"ד מעלת האמונה דלעתיד (שיומשך באופן דידיעה) לגבי האמונה דעתה. וכל זה נפעל ע"י מעשינו ועבודתינו דעתה אף שאנו במצב ד"עבדי דאחשורוש". וכן הוא בענין ההלכות שלא יתבטלו לעת"ל כי על ידם נתברר התחתון ונעשה דירה בתחתונים.