התחברות
כ"ד טבת

הבאים ישרש יעקב – תשל"ח

השרשה בארץ חפץ ע"י יגיעה בתורה
אור ליום ג׳, כ״ד טבת. התחיל בניגון של מאמר: יום ההילולא כותב ממלא מקומו הצ"צ שהיה זה מוצש"ק פ' שמות כ"ד טבת, שאז ענינה וסיום דשבת, עד"ז קשור לסיום הסדרה בהפטרה כלשונה וכפירושה (שזו ענינה של הפטרה) כנוסח חב"ד הבאים ישרש יעקב… חוץ מהמבואר בד"ה זה בתו"א, מבאר בו גם כן עניני מאמר ד"ה ואלה שמות מתו"א. בשיחה לאח"ז אמר "שבנוגע לכמה דינים, נמשך ענין מוצאי שבת קודש עד יום השלישי בשבוע שלאחריו, ועד בכלל שקביעות יום ההילולא בשנה זו היא ביום ג׳". (ראה הוספות לקו"ש חכ"א ע' 278).

תקציר

"הבאים" קאי על בנ"י "הבאים מצרימה", אז היתה השרשה, עי"ז "יציץ ופרח ישראל". ע"י הירידה למצרים זכו לעליה במ"ת לנגלה דתורה, וע"י הירידה לשאר הגליות זוכים לגילוי פנימיות התורה. השרשה במצרים היתה בעבודת פרך בחומר ובלבנים, וההשרשה בשאר הגלויות הוא היגיעה בקל וחומר וליבון הלכתא, עבודת פרך ברוחניות שינוי הרגילות, לאחר מ"ת אין מקום ליסורים, לכן ההשרשה אינה בארץ מצרים אלא בארץ חפץ הם בנ"י, "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו", וענין "ישרש יעקב" ע"י הביטול ד"נפשי כעפר לכל תהי'" אז "יציץ ופרח ישראל" עד לשלימות דלעת"ל "ומלאו פני תבל תנובה".

סיום המאמר: ואף שבגלות מצרים הי׳ צ״ל ענין עבודת פרך כפשוטה, ועבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה כפשוטם, הנה בגלות זה האחרון, הרי מכיון שהקב״ה יודע באיזה מעמד ומצב נמצאים, הנה מספיק שיהיו כל ענינים אלה בעבודת ה׳ ובלימוד התורה, ואדרבה בזה הוא תכלית השלימות שבענין הגלות .. שהרי לאחרי מתן תורה גדלה שלא בערך התמי׳ מדוע ישנם יסורי גלות, הרי נתגלה העילוי של איש ישראל שלומד תורה ומתאחד עם נותן התורה ביחוד נפלא כו׳ ואיך אפשר להיות יסורי הגלות. וע״כ הנה ע״י היגיעה בלימוד התורה באופן האמור לעיל, יוצאים ידי חובת היגיעה בגלות. ויתירה מזו, מכיון ששמעתתא בעי צילותא, וכמבואר במסכת עירובין, שאפילו טירחא קלה מבלבלת ללימוד התורה כראוי, הנה כשמוסיפים בלימוד התורה הקב״ה נותן הרווחה, ובפרט בסוף זמן הגלות, ואז נהי׳ כמו שכתב הרמב״ם בסוף הלכות מלכים, שכאשר אין שום דאגות ושיעבוד של אומות העולם, והמעדנים מצויין כעפר, הנה אז תרבה החכמה והדעת, ויהי׳ לימוד התורה בשלימות כמצות רצונך. וכן תהי׳ לנו, שנוסיף בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות (שבה נתגלתה פנימיות התורה), ולימוד מביא לידי מעשה קיום המצוות בהידור כמצות רצונך. וזה נהי׳ הכנה קרובה בגלוי לביאת משיח צדקנו.

פרשה / חג