ושבתי בשלום – תשל"ח

באר שבע דאברהם – בינה, באר שבע דיצחק – מלכות. "ויצא", המשיך מבינה למלכות או ממל' לברר ניצוצות בבי"ע, "יעקב" י' עקב, המשכת חכ' עילאה לבחי' עקביים, לצורך זה ניתן לו שע"ה נהורין. "ויקח מאבני המקום", ריבוי התחלקות, "וישם מראשותיו", למעלה מיו"ד שבו והתפלל עליה שתהיה בית אלקים.

בעבודת האדם, "ויצא גו' חרנה", בירור הגוף ונה"ב וחלקו בעולם ועולה לבחי' ראש יעקב עד "בית אלקים", דירה בתחתונים. או עבודה בדומם שבאדם, אותיות, למעלה מהשכל. ע"י בירור עוה"ז בדומם שבאדם, מס"נ, גילוי יחידה, עושה דירה ליחידו של עולם ופועל גם בנפה"א, בכל מאודך. בעבודה עם הגוף ונה"ב נעשה הנשמה בעל-תשובה, למעלה מיכולת הצדיק גמור, אין צ"ג יכולין לעמוד, מצד השמחה, "בית אבי יצחק", שחוק ותענוג, והוא בעיקר מעבודה בגוף ונה"ב ובפרט בעניני רשות לשם-שמים, כללות העבודה בגלות. בזה הוא החידוש האמיתי יותר מתשובה דנשמה.

"והאבן הזאת גו'" בירור הגשמיות עצמה, "יהיה בית אלקים", למעלה משם הוי', "וישם אותה מצבה", העלאה ליגמה"ר, "ויצוק שמן על ראשה", והמשכה מי"ג תיקוני דיקנא. בתוקף המס"נ מתבטל כל המונעים גם בזמן הגלות, "פדה בשלום" מעין דלעתיד כפי שהיה לאדה"ז ולאדמו"ר האמצעי.