אתם נצבים – תשל"ז

אדם הראשון פעל בר"ה "הוי׳ מלך גאות לבש", ובזה ג׳ ענינים, "מלך", דיבור; "גאות", שבח; "לבש", לבוש. עד"ז מש"כ "היום הזה (דקאי על ר"ה) הוי׳ האמרת גו׳ והוי׳ האמירך". מבאר הצ"צ ג' פירושים, א׳ לשון חשיבות, שבח ורוממות, ב׳ "האמרת" לשון בגד כמו "בצע אמרתו". ג׳ לשון אמירה ודיבור. והם אותם הג׳ ענינים ד"מלך" (דיבור), "גאות" (שבח) ו"לבש" (בגד ולבוש) שבהכתוב "הוי׳ מלך גאות לבש". וישנו כל זה בר"ה.

"וה' האמרת" של האדם, ממשיך לו מלמעלה "וה' האמירך" בג' ענינים אלו: השבח, שישראל מתעלין לדרגת 'עבד מלך מלך'; הלבוש, הקב״ה נותן לבושים דמעשה המצוות; אמירה ודיבור, קאי על דיבור דתורה, שהקב״ה נותן כח להאדם שלימוד התורה שלו יהי׳ באופן ד"תען לשוני אמרתך", אני המשנה המדברת בפיך. הסדר הוא, דתחילה פועלים שיהי׳ עצם מציאות המלכות, אח״כ נמשך זה במקיף, "אשר קדשנו במצותיו וצונו", עד שבאה גם בפנימיות, ענין התורה, בחי׳ פנימיות. "ותורתך בתוך מעי".