ויטע אשל – תשמ"ז

במשנה: עשר נטיעות כו׳ מותר לחרוש כו׳ בשבילן בערב שביעית עד ערב ראש השנה. ובזהר: עשר נטיעות (ע"ס דאצילות) אחיד להון בההוא אתרא דאיקרי ערב שביעית (המשכת וחיבור ע"ס במלכות), שנה השביעית כמו שבת הוא ספי' במלכות, רק שבת היא עליית העולמות, לכן השביתה מכל המלאכות, משא״כ שביעית השביתה רק מעבודת האדמה, כי העלי׳ היא רק עד המלכות. י' נטיעות דשנת השביעית, המשכת הע"ס במלכות.

זהו "ויטע אשל בבאר שבע": לפירוש אשל אילן או פרדס, היינו ז"א כללות הע"ס דאצילות, עשר נטיעות, ונאמר בלשון יחיד ("ויטע אשל") כי אצילות הוא עולם האחדות. באר שבע, הוא המשכת הע"ס במלכות; לפירוש אשל אכסניה, ר״ת אכילה שתי׳ – פנימיות. לוי׳ – מקיף, שמלוה ושומר את היוצא לחוץ באופן של מקיף, ה' צלך. בעבודה: אכו"ש – תומ"צ, עבודה פנימית, לוי׳ – עבודה דמקיפים; לפירוש ל' דאשל ר״ת לינה, שייך לפונדק ובית שהוא מקיף דבית; לאופן המפרש לוי׳, מקיף דמקיף, הוי׳ צלך, מקיף מיוחד שצריכים בשביל העבודה בחוץ; ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה, עתיק יומין, רמה קרני, מלכות דוד שהיא מלכות נצחית שנמשח בקרן. ענין ויקרא שם בשם הוי׳ א– ל עולם, ג' פירושים: כפשוטו; א–ל עולם ולא העולם, אלקות ועולם כולא חד, ובאופן דאין עוד ואין עוד מלבדו; א–ל עולם לשון נצחיות, ענין מלכות נצחית. ע״י העבודה בכל הענינים דתורה ומצוות ומקיפים וכו׳, באים בקרוב ממש לשלימות קיום המצוות שיהי׳ כמצות רצונך.