התחברות
כ' מ"ח

וה' פקד את שרה – תשמ"ג

"אין - מזל לישראל" ע"י אהבת ואחדות ישראל
ש"פ וירא כ"ף מרחשון. "מביא ע״ז בעל יום ההולדת במאמרו הידוע על פסוק זה שיצא לאור בדפוס זה עתה" והוא בסה״מ תרמ״ד. מקשר עם מאמר כ״ק אדמו״ר מהר״ש נ״ע (שהשנה היא שנת המאה להסתלקותו) שהובא באגרת כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע, שענין הפרנסה בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא, היא ע״ד המן שהוא לחם מן השמים. חוזר "לקשר זה (בדרך אפשר) עם המבואר במאמר הראשון שנדפס משנת תרמ״ג (לבעל יום ההולדת), שבו מבאר ענין האחדות ומעלתו, עד שגם בלעו״ז הנה ע"י ויהי כל הארץ שפה אחת וגו׳ ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה אחת וגו׳ עי״ז היו יכולים להמשיך מלמעלה מעלה ביותר".

תקציר

נאמר פקידה באשה ופקידה בארץ, אמרו רז״ל, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא, בני הוא פקידת האשה ומזוני הוא פקידת הארץ, ארץ ממנה יצא לחם (ע״י הגשמים כו׳), קושיית התוספות, הלא אין מזל לישראל, א״כ מה שייך לומר במזלא תליא. אלא הכוונה ד״אין״ שלמעלה מסדר ההשתלשלות הוא המזל ממנו נמשכות כל הברכות בישראל, בבני חיי ומזוני כו׳. כמאמר אדמו״ר מהר״ש שפרנסה בזמן הזה היא ע״ד המן לחם מן השמים, כי פרנסה במזלא תליא, לחם מן השמים, אלא שרצה הקב״ה שיומשך ע״י מעשה האדם, אבל באמת במזלא תליא מילתא, בחי׳ אין שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שלכן נמשך הפרנסה גם בהרחבה וכו׳.

גם הענינים התלויים במזל, נמשכין ומשתקפין (און שפיגלען זיך אפ) ע״י עבודת האדם בכל מאודך, אין ומזל דנשמה למעלה ממדידה והגבלה, עושין רצונו של מקום, מתלבש בגדרי המקום, עד שצריך לבאר (צו באווארענען) שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, ועד שנמשך למקום כפשוטו, ועד שפועל ברכה בכל הענינים, בני חיי ומזוני רויחי. ופועל אחדות בכחות הנפש. אחדות בעבודה. וממשיך מלמעלה ממקום שלמעלה מהתחלקות לגמרי, אחדות הפשוטה, עד לאחדות שלמעלה מהגדרים דאחדות ופירוד. משם הוי' מקור האחדות (המבואר בד"ה ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה אחת, מאמר הראשון בסה"מ תרמ"ג) בעבודה, צ"ל אהבת ישראל כמבואר בתניא פרק לב ואחדות ישראל כמבואר בקונטרס החלצו רנ"ט. עי"ז נעשה ברכנו אבינו כולנו כאחד, שנמשכין כל הברכות בבני חיי ומזוני רויחי ובכולם רויחי. ומבטלים את סיבת הגלות שנאת חינם ע"י אהבת חינם וממשיך את כל הברכות ועד לברכה העיקרית גאולה האמיתית והשלימה.

פרשה / חג