כי ידעתיו – תשל"ו

"כי ידעתיו", תרגום: ארי גלי קדמי, רצון גלוי, רש"י: לשון חיבה. ויש לקשר זה למאמר "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", איך אפשר שמים רבים ברוחניות היינו חכמה ושכל, יכבו את האהבה המסותרת שלמעלה מן השכל. בתורה אור נח פי' מים רבים טרדות הפרנסה אבל בפ' תולדות הם מדרגות נעלות בקדושה. בתרל"ו מביא הפייט "זכור אב נמשך אחריך כמים", ומפרש מים רבים, מעין האהבה המביא תגבורת האהבה. ומבאר שעיקר הטרדות הם ספיקות רבות המייגעים את האדם מאוד בטרדות השכל, במקום שישתמש בשכלו ללימוד התורה, הוא משתמש בו בטרדות הפרנסה. ממאמר החכם 'אין לך שמחה יותר מהתרת הספיקות' מובן גודל בלבול האדם לפני התרת הספיקות. שמכניס עצמו לטרדות הפרנסה עד שמעמיד עצמו בסכנה כדי להשיג דברים שאינם בערכו, כמו אבני נופך ואודם וכו׳, דאנשים בערכו ו(אפילו) שלמעלה הימנו אין להם דברים אלו, והוא מכניס עצמו וכו׳ כדי להשיגם. "אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה׳ יזעף לבו".

אמנם יש מעלה בדברים גשמיים, כמארז"ל הנוי והעושר כו' נאה לצדיקים כו׳, אלא שזה דוקא כאשר משתמש בהם באופן שנרגש שכל מציאותם היא רק בשביל ישראל כו׳, דאז יכול להיות גשמיות עד באופן דעשירות. כמ"ש

"כי ידעתיו", תרגום: ארי גלי קדמי, רצון גלוי, רש"י: לשון חיבה. ויש לקשר זה למאמר "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", איך אפשר שמים רבים ברוחניות היינו חכמה ושכל, יכבו את האהבה המסותרת שלמעלה מן השכל. בתורה אור נח פי' מים רבים טרדות הפרנסה אבל בפ' תולדות הם מדרגות נעלות בקדושה. בתרל"ו מביא הפייט "זכור אב נמשך אחריך כמים", ומפרש מים רבים, מעין האהבה המביא תגבורת האהבה. ומבאר שעיקר הטרדות הם ספיקות רבות המייגעים את האדם מאוד בטרדות השכל, במקום שישתמש בשכלו ללימוד התורה, הוא משתמש בו בטרדות הפרנסה. ממאמר החכם 'אין לך שמחה יותר מהתרת הספיקות' מובן גודל בלבול האדם לפני התרת הספיקות. שמכניס עצמו לטרדות הפרנסה עד שמעמיד עצמו בסכנה כדי להשיג דברים שאינם בערכו, כמו אבני נופך ואודם וכו׳, דאנשים בערכו ו(אפילו) שלמעלה הימנו אין להם דברים אלו, והוא מכניס עצמו וכו׳ כדי להשיגם. "אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה׳ יזעף לבו".

אמנם יש מעלה בדברים גשמיים, כמארז"ל הנוי והעושר כו' נאה לצדיקים כו׳, אלא שזה דוקא כאשר משתמש בהם באופן שנרגש שכל מציאותם היא רק בשביל ישראל כו׳, דאז יכול להיות גשמיות עד באופן דעשירות. כמ"ש "אל יתהלל וגו' עשיר בעשרו", שזה דוקא כאשר הם לעצמם, משא״כ כאשר הם קשורים ב"השכל וידוע אותי", אז "יתהלל חכם בחכמתו וגו׳ עשיר בעשרו".

סיפור מהבעש״ט ז״ל, כשהי׳ קטרוג על הנהגת בתי המרזח (קרעטשמעס) שההנהגה היתה שלא כדבעי, לימד הבעש״ט זכות עליהם שעושים זאת כדי להשיא בתו לת"ח וכן לשכור מלמד לבנו, ועי״ז ביטל הגזירה. והיינו שצ״ל התעסקות בדברים הגשמיים בשביל התומ"צ וכל מעשיך לשם שמים, עי״ז יבוא לבכל דרכיך דעהו. משא״כ כשמכניס עצמו בספיקות ונטרד בזה כו׳, שאז אין זה כדבעי. אבל כאשר ההנהגה היא כדבעי, דההתעסקות בענינים גשמיים אינה באופן שנטרד בהם, כי אם שהם רק בשביל התומ"צ, הנה אז לא רק שהמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה המסותרת, אלא יתירה מזו, מגלה את האהבה מן העלם אל הגילוי. ועד שבא לאהבה בכל מאדך, ע״י המים רבים באים ל"רשפי׳ רשפי אש שלהבת י–ה".

כל זה כאשר הנהגתו בענינים הגשמיים היא באופן דעשה האלקים את האדם ישר, הנהגתו היא ע״פ הוראות התורה שנקרא ספר הישר, הוראות והנהגות האבות שנק' ישרים. כמו באברהם שהי' כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ביצחק שהי׳ אצלו עושר גדול ביותר עד שאפילו זבל פרדותיו של יצחק הי׳ שוה יותר מכספו וזהבו של אבימלך, וכן ביעקב כו׳, הנה כן הוא אצל כאו״א, עד שגם עסק הפרנסה הוא בשביל התומ"צ (לא רק שמביא לבכל מאדך, למעלה ממדוה"ג, אלא) הוא עצמו הוא ענין של בכל מאדך, כפירוש בכל מאדך בכל ממונך.

שצ״ל ממונך ובאופן של ריבוי עשירות וכו׳, אבל אינו באופן דפעולות הטבע ודרכי הטבע כו׳, כי אם באופן דבל"ג, למעלה מדרך הטבע. ואע״פ שכתוב וברכך הוי׳ אלקיך בכל אשר תעשה, שצ״ל עשי׳, הרי הפירוש בזה הוא דברכת ה׳ היא בכל אשר תעשה, אפילו עשי׳ משהו.

אמנם כיון שהקב״ה סידר את העולם באופן שצ״ל העסק בגשמיות ומוכרחים להגיע (אנקומען) לגשמיות, איך אומרים דמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ואדרבה, עי״ז יבוא לעילוי גדול יותר, הרי מים רבים שרשם בתוהו? הנה הנשמה כשהיא בגוף, היא למעלה מתהו ותיקון גם יחד. כי תהו ותיקון הם גילויים והנשמה היא משכיל לאיתן האזרחי, בכח זה אפשר לברר ולזכך ולהפוך את כל הענינים הגשמיים.

וזהו "ושמרו דרך ה׳", ע״י כי ידעתיו, הרצון העצמי, עד להרצון שבעצמות. עי״ז דוקא יצוה את בניו עד סוף כל הדורות. יצווה לשון צוותא וחיבור, צוותין בסימין באופן דתענוג. רצון ותענוג עצמי, מזה הכח לברר הגשמיות, תחילה נותנים לו את הכח ע״ז, ואח״כ פועל זאת בבחירתו. דזהו פירוש התרגום כי ידעתיו, ארי גלי קדמי, מצד הרצון הידיעה היא בגלוי, כי הידיעה אינה מכרחת את הבחירה חפשית, והידיעה היא רק איך יהי׳ אחרי הבחירה ואין זה נהמא דכיסופא. עי״ז עבודתו ברוחניות היא בשלימות, כי זוהי עבודתו (שלו), ואח״כ בא גם בגשמיות, כמאמר אדה"ז הקב״ה נותן לישראל גשמיות והם עושים מגשמיות רוחניות, דזהו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט והולך לבטח דרכו ואין לו כל ספיקות וטרדות כו׳, ואדרבה פועל שיהי׳ נייחא דרוחא, נייחא לתתא ונייחא לעילא, ועד שפועל הנחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני.