וידבר גו' אחרי מות – תשכ"ב
הרצוא הכי נעלה שיש בו שוב
מוצאי י"א ניסן. (מאמר א׳ בהתוועדות). לכללות המאמר ראה רד"ה וידבר גו' אחרי מות תרמ"ט (יצא לאור בקונטרס בפ"ע י"א ניסן תשכ"ב. ולאח"ז בסה"מ תרמ"ט). רד"ה הנ"ל תרע"ה (המשך תער"ב ח"ב). בסופו מקשר עם כמה פסוקים מפרק דמנין שנותיו (ס"א). לקו"ש ח"ג ע' 987 פ' אחרי הוא מאמר זה ושיחה מהתוועדות זו.
תקציר
הרצוא צ"ל באופן שיש בו גם שוב, התפשטות הגשמיות ואעפ"כ חוזרת נפשו אליו כי נשאר קסטא דחיותא, הרצוא אינו מצד הרצון שלו, אלא מצד רצון העליון. נכנס בשלום ויצא בשלום. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם" בהתעוררות רצון האדם מעורר רצון העליון, כפנים המסתכלים במים פשוטים בלי גוון וציור שכל ענינו מים.
דברי רבי עקיבא "כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים", בפרסא בין המאציל לנאצלים אין ב' מיני מים אלא כמים הפנים לפנים, כך נעשה הרצוא באופן שיש בו שוב, כרצון העליון שאינו מציאות לעצמו אלא כמים הפנים לפנים. "מקצה הארץ אליך אקרא", רצוא הכי נעלה "ימים על ימי מלך תוסיף" הוספה למעלה ממזל וזכות "לפני אלקים" מבחי' כמים הפנים לפנים.