והי' שארית יעקב – תשי"ח

"ויצא יעקב" חכמה "וילך חרנה" למלכות או לבי"ע, בשביל העליה שע"י עבודה. שעיקרה היא עבודת התפילה. "שמע ישראל" הבנה והשגה, "הוי' (שמעלה מהשתל') אלקינו" כוחנו וחיותינו דישראל דוקא, משא"כ לשאר נבראים נמשך השפעה ע"י מלאכים. "הוי' אחד", שנמשך לז' רקיעים וארץ וד' סטרין, ע"י התבוננות שהעצמות נמצא בהעלם והסתר דוקא, "אכן אתה א-ל מסתתר". בפרטיות הוא העבודה בבירור המדות דנפה"ב עי"ז נתוסף גם במדות הנפה"א ומתכללים.

"תתן אמת ליעקב", להמשיך במדת אמת שבהשתלשלות (יעקב) מבחי' אמת הוי' שלמעלה מהשתל'. "והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם" ע"י שיהפכו מדות נה"ב לקדושה, נעשה אח"כ "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך", ביטול טענת בל-עם, "לית עם ולית רעיא", שרוצה לבטל בחי' עם ובחי' צאן. וזהו "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים" העבודה דבירור הניצוצות שעי"ז יהי' "כטל מאת הוי' וגו'", המשכת העצמות, "אשר לא יקוה לאיש (מדות) ולא ייחל לבני אדם" גם לא למדרגת אדם העליון.