מי מנה עפר יעקב – תשי"ב

ג' מדריגות ביטחון, מיוסד על אהבת הקב"ה לישראל: א. מצד האהבה, מידות, בזה שייך התנגדות הגבורה; ב. מצד המוחין, גם בזה אפשר שלא יימצא לו זכות; ג. מצד הכתר, שלימות הביטחון.

בעבודת האדם: א. עמידה, עבודה ע"פ טעם ודעת, העליות הם בערך ומגעת לז"א, ממכ"ע. ב. הילוך, למעלה מטו"ד, יציאה מהמיצר והגבלה דשכל ומדות, אלא שגם זה בא מצד חיוב ההשגה לכן שייך לטו"ד, מגיע לאריך, סוכ"ע. ג. דילוג, יציאה מטו"ד לגמרי שלא בדרך טענה אלא בדרך בריחה; עבודה זו מגעת לבחי' עתיק, עד לעצמות. יצי"מ היתה בדרך דילוג ע"י גילוי העצמות, כן כללות היציאה מהמיצר אל המרחב צ"ל ע"י גילוי העצמות דוקא. וזהו "מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה" דוקא מצד המיצר העבודה בדרך דילוג וממשיכים עצמות.

וזהו "בטחו בהוי' עדי עד" הבטחון צ"ל עד בחי' "עד" (ולא עד בכלל) עצמות שלמעלה מעולמות; ואזי הבטחון בשלימות, שהוי' יוציאנו מן המיצר אל המרחב.

וזהו "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל": ישראל בגדר מספר, המשכה סוכ"ע שייכת לבחי' ישראל "לי ראש", כולל הגולגולת המקיף על המוחין, בחי' הילוך, בדוגמת אור הסובב; ו"מי מנה עפר יעקב", שאינם בגדר מספר כלל, דוגמת עפר שהוא גוש אחד, קאי על המשכת העצמות, השייכת לבחי' יעקב "יו"ד עקב", העבודה דקבלת עול ומסירת נפש, בחי' דילוג.